כָּתַב לָהּ וְכָתַבְתָּהּ לוֹ. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד זְכוּתוֹ כָּךְ אִשָּׁה אֵינָהּ מְאַבֶּדֶת זְכוּתָהּ. כָּתַב לָהּ מִן הָאֵירוּסִין וּמִן הַנִּישּׂוּאִין. פְּלוּגְתָא דְּבֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל. עַל דַּעְתּוֹן דְּבֵית שַׁמַּי תִּמְכּוֹר. עַל דַּעְתּוֹן דְּבֵית הִלֵּל לֹא תִמְכּוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתון דב''ה. דאמרי התם דאינה מוכרת לכתחילה בנפלו לה משנתארסה ובנפלו לה משנשאת אפילו בדיעבד מכרה בטל מהני תנאה דהכא לנכסים שנפלו לה משנשאת דבדיעבד מכרה קיים. א''נ כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין שכתב לה עוד פעם שנית לאחר הנשואין דין ודברים אין לי עמך ותרווייהו אנכסים שנפלו לה משנתארסה קאי והא דקאמר לב''ש תמכור אע''ג דבלאו תנאה לב''ש מוכרת לכתחילה העיקר לא בא להשמיענו אלא לב''ה דאע''פ שכתב לה גם מן הנשואין אפ''ה לא תמכור לכתחילה אלא בדיעבד הוא דמכרה קיים:
על דעתון דב''ש תמכור. לכתחילה דהא לב''ש דאמרי בריש פירקין דלעיל בנכסים שנפלו לה משנתארסה מוכרת לכתחילה אפילו בדלא כתב לה ולדידהו מהני תנאה דהכא דאפילו בנכסים שנפלו לה אחר שנשאת תמכור לכתחילה:
כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין. משום דבמתני' קתני אם מכרה ונתנה קיים ומשמע דסילוק שכתב לה בעודה ארוסה לא מהני אלא בדיעבד ובנכסים שנפלו לה כשהיא ארוסה והיינו דקאמר אם כתב לה מן האירוסין ומן הנישואין כלומר שסילק עצמו נמי מנכסים שיפלו לה אחר הנשואין פלוגתא דב''ש וב''ה היא:
הלכה: הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵם רִבִּי יַנַּיי. בְּשֶׁלֹּא כָנַס. אֲבָל אִם כָּנַס אֵין אָדָם מְאַבֵּד אֶת זְכוּתוֹ בְלָשׁוֹן הַזֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה. הָאוֹמֵר. יָדַיי מְסוּלָּקוֹת מִן הַשָּׂדֶה הַזּוֹ וְרַגְלַיי מְסוּלָּקוֹת מִן הַשָּׂדֶה הַזּוֹ. לֹא אָמַר וְלֹא כְלוּם. אָמַר רִבִּי אָבוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין אָדָם מְאַבֵּד אֶת זְכוּתוֹ בְלָשׁוֹן הַזֶּה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וּמָכַר אֶת שָׂדֶהוּ וְכָֽתְבָה הָרִאשׁוֹנָה לַלּוֹקֵחַ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ. הַשְּׁנִייָה מוֹצִיאָה מִיַּד הַלּוֹקֵחַ. הָא הָרִאשׁוֹנָה לֹא. אָמַר לֵיהּ. כָּל גַּרְמָהּ אָֽמְרָה שֶׁאֵין אָדָם מְאַבֵּד אֶת זְכוּתוֹ בְלָשׁוֹן הַזֶּה. אָלָּא כָאן אֲפִילוּ הַשְּׁנִייָה לֹא תוֹצִיא מִיַּד הָרִאשׁוֹנָה. וְלָמָּה אֵין הָרִאשׁוֹנָה מוֹצִיאָה מִיַּד הַלּוֹקֵחַ. 51b שֶׁכֵּן הִיא כוֹתֶבֶת לוֹ. כָּל עֶרֶר שֶׁיֵּשׁ לִי בַשָּׂדֶה זוֹ אַל יְהִי לִי עִמָּךְ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולמה. וכ''ת אמאי אין הראשונה מוציאה מיד הלוקח משום דמיירי שכן היא כותבת לו כל ערר שיש לי בשדה זו אל יהי לי עמך כלום דבלשון הזה מאבד אדם זכותו:
גמ' בשלא כנס. אלא בעודה ארוסה כתב לה הוא דמהני כדפרישית במתני':
אין אדם מאבד את זכותו בלשון הזה. כשאמר דין ודברים אין לי עמך דאין כאן לשון מתנה:
מילתיה דר''ח. כלומר מברייתא דר''ח שמעינן נמי הכי האומר כו' וכדאמר בבבלי ריש פרקין:
מתניתא אמרה כן. קושיא היא וכי מתניתין אמרה כן שאין כו' והא ממתני' בפרקין דלקמן איפכא שמעינן לה:
השניה מוציאה מיד הלוקח. שניה הוא דמוציאה הא ראשונה לא ואע''ג דלא כתבה לו אלא דין ודברים אין לי עמך אלמא דאדם מאבד זכותו בלשון הזה:
כל גרמה אמרה. כל עצמה דמתני' וכלומר לעולם אין אדם מאבד זכותו בלשון הזה והא דקתני (אין) השניה לאשמעינן היא גופה דאפי' השניה לא תוציא מיד הראשונה אלא דוקא מיד הלוקח דלא תימא הואיל והראשונה סילקה נפשה משדה זו אף השניה מוציאה ממנה:
רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. כָּתַב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ. וְנָפְלוּ לָהּ לְאַחַר מִיכֵּן. מָהוּ. וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מִזְּכוּתוֹ אַתְּ לָמֵד חִייוּבוֹ. אֶלָּא לֹא כָתַב לָהּ שַׁנְייָה [הִיא] אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. הֲוֵי מִזְּכוּתוֹ אַתְּ לָמֵד חִיּוּבוֹ. רִבִּי לֵוִי בַּר חַייְתָא בְעָא. כָּתַב לָו. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ הָעֲתִידִין לִיפּוֹל לִיךְ. מָה הֵן. וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ויש אדם מתנה על דבר שאינו בעולם. בתמיה כלומר בסילוק לשון גרוע הזה אינו מועיל להתנות על דבר שאינו בעולם כ''א דוקא בעודה ארוסה אז הוא דמהני כדאמרן:
בנכסייך העתידין ליפול ליך מה הן. כלומר דמיירי נמי שכתב לה אחר הנשואין דאי בכתב לה מן האירוסין הא מהני אפילו לנכסים שנפלו לה משנשאה כדפרישית לעיל בבעייא דרבי ירמיה אלא דר' לוי מוסיף שכתב לה בפירוש העתידין ליפול ליך מהו:
הוי וכו'. כלומר והיינו מזכותו את למד חיובו. ונראה דגרסי' להא דר' בון קודם בעיא דר' ירמיה ובעיא דר' לוי אחר ר''י דדמיין אהדדי:
אלא לא כתב לה שנייה אין לו אכיל' פירות. כלומר אלא לענין מאי כתב לה שנית מן הנשואין לפי שרצה לסלק עצמו ג''כ מאכילת פירות:
מזכותו את למד חייובו. אדלעיל קאי אם כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין דאמרינן לב''ה דאפ''ה לא תמכור לכתחילה וא''כ למה כתב לה עוד מן הנשואין הילכך קאמר דמזכותו שיש לו בנכסים שלא תוכל למכור את למד חיובו כדמפרש ואזיל:
ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו. בתמיה כלומר דכיון שנשאת יש לו זכות בה ולא מהני בה לשון סילוק דאינו ברשותו לסלק עצמו דידו כידה ולא דמי למסלק עצמו בעודה ארוסה:
ונפלו לה לאחר מכאן. כלומר שכתב לה אחר שנשאה מהו שיסלק עצמו מנכסים שיפלו לה לאחר מכאן כמו שמסלק עצמו בכך כשהיא ארוסה:
נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹת. אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אֲפִילוּ כָתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְשָׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֶיהָ. אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְשָׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֶיהָ. יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אֲפִילוּ כָתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רַב זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הַכּוֹתֵב שָׂדֶה מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְאֵילּוּ הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת. מוֹכֵר פֵּירוֹת וְלוֹקֵחַ קַרְקַע וְאוֹכֵל פֵּירוֹת. מִכֵּיוָן שֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. לֹא כְּכוֹתֵב שָׂדֶה מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ הוּא. אַתְּ אָמַר. לֹא פֵירוֹת וְלֹא פֵירֵי פֵירוֹת. הֲוֵי לֹא שַׁנְייָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן. בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. וְדִכְוָותֵיהּ לְרַבָּנִן לֹא שַׁנְייָא. בֵּין שֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. בֵּין שֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בַשָּׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן. יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוי. ש''מ מדמדמי ר''ז בשכתב לה דין ודברים בנכסייך ובפירותיהן לכותב שדה מתנה לאשתו דהוי כמו שמסלק נפשו משדה זו וכי היכי דלא שניא ליה לר''י דבתרוייהו אין לו פירות וכן נמי לרבנן בתרווייהו אין לו פירי פירות וגרסינן הכא נמי כדלעיל ודכוותיה לרבנן לא שניא וכו' בשדה זו ופירותיה אין לו פירי פירות:
נשמעינה וכו'. ופשיט לה הש''ס מדאמר רב יהודא בשם רב לעיל הכותב שדה מתנה לאשתו אין לו אכילת פירות ואקשי עלה ר''ז דמתניתא לא אמרה כן וכו' כדפרישית לעיל:
ניחא ע''ד דרבנין וכו'. ע''כ גירסת הספרים משובשת ומוטעית היא דהרי בין לרבנין בין לר''י אין לו אכילת פירות ולא פליגי אלא בפירי פירות לכך נראה דגרסי' ניחא ע''ד דרבנין בשכתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אין לו פירי פירות אפילו בשכתב דין ודברים אין לי בשדה זו ופירותיה אין לו פירי פירות. והבעיא אליבא דרבנן בפירי פירות כמו לר''י בפירות דהואיל בשדה זו ופירותיה קאמר איכא למימר דלא סליק נפשיה אלא מפירות שהן באותו זמן ולא מפירי הפירות:
אפי' וכו'. אלא הא דקמיבעיא לן לרבי יודה אם אפילו בשכתב לה בשדה זו ופירותיה נמי אין לו אכילת פירות לעולם משדה זו או דילמא לא היתה דעתו אלא לסלק נפשו מפירות השדה שהיו באותו זמן שאמר משדה זו ופירותיה אבל מפירות שיהיו לאחר זמן לא סליק נפשיה:
ניחא ע''ד דר' יודה. כלומר הא פשיטא לן אליבא דר''י בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן שאין לו אכילת פירות דר''י לא פליג במתני' אלא בפירי פירות אבל מודה הוא דמפירות סליק נפשיה:
מָֽכְרָה פֵירוֹת מְחוּבָּרִין לְקַרְקַע. רִבִּי אָחָא אָמַר. כְּמוֹכֶרֶת פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּמוֹכֶרֶת אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַקַּרְקַע. רִבִּי זְעוּרָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הַכּוֹתֵב שָׂדֶה מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ מוֹכֶרֶת פֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. 52a מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אֵילּוּ הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת. פֵירוֹת. מוֹכֵר פֵּירוֹת וְלוֹקֵחָ קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. רִבִּי אִמִּי בְעָא. אִילּוּ אַחֵר כָּתַב לָהּ יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. הוּא שֶׁכָּתַב לָהּ לֹא כָל שֶׁכֵּן. לֹא אָמַר אֶלָּא כוֹתֵב. אֲבָל מוֹכֵר לֹא. מַה בֵין כּוֹתֵב מַה בֵין מוֹכֵר. עִולָּא הָיָה רוֹצֶה לְהַבְרִיחַ מְזוֹנוֹת מִן הָאִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עילה. מצא הבעל שהיה רוצה להבריח מזונות מן האשה ולפיכך נתן לה שדה במתנה שתאכל הפירות והילכך אין לו באכילת פירות אבל במוכר לה שדה אמרינן זוזי הוא דאנסוהו למכור:
לא אמר. הא דרב יהודה בשם רב לא אמרן אלא בכותב שדה מתנה אבל במוכר לה שדה יש לו אכילת פירות:
רבי אימי בעא. נמי על הא דרב יהודה בשם רב אילו אחר כתב לה שדה במתנה יש לו אכילת פירות כדין נכסי מלוג שלה הוא שכתב לה לכ''ש:
ואת אמר לא פירות ולא פרי פירות גרסינן. כדלקמן כלומר ולדידך דאמרת אינו מוכר פירות אפילו פירי אין לו:
מתניתא אמרה כן. בתמיה וגירסת הרא''ש ז''ל מתניתא לא אמרה כן ותוספתא היא בפרקין דמפרש התם דברי רבי יהודה דס''ל מפירי פירות לא סליק נפשיה ואלו הן פירי פירות מוכר הפירות ולוקח קרקע והוא אוכל פירות והא הכא ככותב שדה מתנה לאשתו דמיא דהא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן וקתני דיכול הוא למכור פירות:
הכותב שדה מתנה לאשתו אינו מוכר פירות גרסינן. כלומר שאין לו אכילת פירות כדאמר בהדיא לקמן:
רבי יוסי. פליג דהוי כמוכרת אחד מעשרה בקרקע כלומר כמוכר' מקצת הקרקע הואיל ועדיין מחוברין הן ומכירתה קיים:
כמוכרת פירות תלושין. ואין מכירתה כלום דהא מפירות לא סליק נפשיה:
מכרה פירות מחוברין לקרקע. אמתני' קאי אם כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ומכרה פירות המחוברין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source